top of page
הצייר והמוזה
"המודל למוזה היא דמות האשה בחייו. הופעותיה המשתנות אנלוגיות לחמקמקותה של המוזה ובאותה עת משקפות את היחסים המורכבים שבינו לבינה"
(מיכל ברנט)
המוזה של שוובל היא דמות חוזרת ונשנית ביצירותיו, המשתקפת בדמותה של אשה,
בין אם גרטה גארבו, אובסאן – מורתו הרוחנית במהלך שירותו הצבאי ביפן, אשתו, או
אשה לא מזוהה המתוארת כמלאך בין הרי יהודה. המוזה מייצגת את ערגתו הנצחית
של שוובל לדמות נשית שתלווה אותו, תנחם ותכוון.
צילום: מיכאל עמר
bottom of page